שביל ישראל - מקיבוץ צובה לעין כרם

שעה ומקום המפגש יצוינו בהודעת ווטסאפ של קבוצת הטיול. • אורך קטע הטיול כ 11 ק"מ, מקיבוץ צובה לכפר עין כרם - (שביל ישראל מקטע 22א' ). • קושי - בינוני. • סיכון – אין סולמות או מעברים מורכבים. • זמנים – התחלה 08.00 סיום – 14.00 (משוער), הפסקות בהתאם. • נקודת ההתחלה – קיבוץ צובה סמוך לקיפצובה. • נקודת סיום – מרכז עין כרם. • עלות 100 ₪, לא כולל הוצ' נוספות, קרי כניסות לאתרים, או תשלום בגין הסעות מקצה קטע לקצה אחר במידה ותוזמן הסעה. • נקודות בהן ניתן לפרוש מהטיול. סטף. • אופן ההגעה, עצמאי ! * קיום הטיול מותנה במזג אוויר מתאים, ולא פחות מ 8 משתתפים. מסלול תיאור הקטע ונקודות העניין 1. מפגש בחניון בחניון קיפצובה, בקיבוץ צובה. העברת הנחיות ויציאה לדרך לא יאוחר משעה 08.00 זאת לאחר הקפצת רכבים, במידה והוחלט לא להזמין הסעה. 2. 08.00 יציאה לדרך על שביל ישראל לכיוון מזרח, בדרך אנחנו נחלוף על תל צובה (לא בטוח שנעלה לתל מפאת קוצר הזמן. הדרכה תינתן למרגלות התל), בהמשך נחלוף על ״עין צובה״, זהו מעיין עם נביעה קטנה, מקום מוסדר ומטופח ע״י הקיבוץ, נשקול לעשות כאן הפסקה, אפשרות שניה בהמשך בסטף ליד עין אלבלד. 3. המקום הבא הוא הסטף או בערבית ״אל סטף״ [ה-סדר], זהו כפר ערבי שננטש ב-48 ונותרו על תילם מספר בתים ותשתיות חקלאיות, בעלי שיטות מסורתיות קדומות כמו מתקופת המשנה, המכונות מדרגות חקלאיות, בלועזית ״טרסות״, ששימשו כ-מצעים לעיבוד חקלאות שלחין (השקיה בתעלות ערוגות וגומחות), במרכז הכפר שני מעיינות, ״עין ביכורה״ ו״עין אלבלד״, שבאמצעותם אנשי הכפר סיפקו את התצרוכת הביתית והחקלאית. המקום מוחזק ע״י קק״ל, והוא זה שמקצה את החלקות למתנדבים, שבאמצעותם המתחם מתוחזק כאשר כל אחד מחזיק בחלקה ומעבד ומטפח אותה ללא תמורה, (אולם יש רשימה ארוכה של ממתינים). במקום תינתן הדרכה על החקלאות הערבית הכפרית ועל החקלאות הקדומה. 4. בסיום הביקור במתחם, נתחיל לרדת במדרגות ששימשו את הכפר וכנראה עוד כפרים נוספים ששכנו על ההר (הר איתן - ג׳בל אלוז ), המדרגות יובילו אותנו עד לתחתית ערוץ נחל שורק [ואדי סראר], כאשר נמשיך עם השביל בתווי הערוץ לכיוון צפון עד לחבירתינו עם ״וואדי יוסף״, אנחנו נסטה משביל ישראל ונעלה במעלה הנחל בשביל המסומן ירוק, עד למעיין הבא ״עין חנדק״, עין חנדק פרושו בתרגום לעברית ״מעיין השוחה״, בעבר המעיין שפע בשפעת מים נדיבה ועשירה, היום נותר ממנה זרזיף של קילוח דק שבקושי ממלא את תחתית הבריכה, שבעבר שמשה מקור אטרקציה לילדים ומטיילים שטבלו ושיכשכו להנאתם במקום. כיום נותרו רק הזיכרונות, אבל אין מה להתאכזב, המקום מטופח ומציע שפע של ממצאים ארכיאולוגים של חקלאות קדומה, קרי, אמות מים, בריכות אגירה שהזכרנו, טרסות מרשימות ויוצאת דופן היא טרסה הענקית שבנויה באבני גזית בסגנון הרודיאני כמעט כגודל אבני הכותל ובשל כך הטרסה כונתה בעבר,״הכותל הקטן״. אשר מידותיה הם: רוחב כ 20 מ׳ ובגובה כ 6 מ׳. לפי הערכתם של החוקרים העוסקים בתחום, היא. ש-טרסה זו נבנתה בתקופה ההרודיאנית עקב הדמיון הרב שיש בסגנון הסיתות של האבנים שהן אבני גזית מסותתות בקפידה ובקווים ישרים וכן הנחתם זו על גבי זו, מה שמכונה ״בניה יבשה וישרה״, יתכן והטרסה שמשה כמחסום או סכר, כדי למנוע את סחף האדמה מגיא הנחל. 5. כאשר נעזוב את עין חנדק ונהיה בדרכנו לכפר עין כרם, אנחנו נחלוף על פני בית החולים הענק הדסה עין כרם, ברגע שנחלוף אותו יתגלה לפנינו נוף מאוד מרהיב של בקעת עין כרם עם הסכר הענק ״סכר בית זית״, שבימי החורף ניתן לראותו מלא עד גדותיו, מראה שמשווה פסטורליה לאזור. נמשיך ונגיע לכפר הציורי ״עין כרם״ שיש שאומרים שמשמר את שם הישוב היהודאי ״בית הכרם״ שמוזכר אצל יהושע בפרקים על תיאור הגיאוגרפיה של הארץ, וכן אצל ירמיהו. במרכז הכפר ישנן שתי כנסיות שמשמרות סיפור מהברית החדשה [ לוקס 14] על הנבואה שקיבל זכריה כהן גדול שיבלד לו בן, הרי הוא ״יוחנן המטביל״ שלזכרו הוקמה כנסייה עוד מהתקופה הביזנטית הקריה ״יוחנן בהרים״ והכנסייה השנייה, ״כנסיית הביקור״ הידועה והמפורסמת אצל כמעט כל הזרמים הנוצרים, והיא משמרת את המשך הסיפור שהתחיל בהולדת יוחנן, עכשיו גם למרים נגלה מלאך בהיותה בנצרת, שבישר לה שיולד לה בן, והרי הוא ״ישוע״ הנוצרי, וכאשר הייתה בהריונה באה לבקר את דודתה אלישבע, הלא היא אמו של יוחנן, בבית הקיץ היכן שהכנסייה ממוקמת כיום. אנו נפנה ונעלה גרם מדרגות מאוד ארוך ומעט תלול שמוביל לכנסייה, הכנסייה נבנתה בשנות ה 50 של המאה הקודמת ע״י האדריכל הידוע אנטוניו ברלוצי, לפני הכנסייה שער מתכת גדול רחב מסוגנן ומפורזל בקפידה, אחריו חצר טרפזית כאשר על הקיר המערבי, מספר לוחות שנושאותאת הברכה שנקראת מַגְנִיפִיקָט, שמרים אם ישו בירכה בזמן שפגשה באלישבע על הבשורה שהמלאך גבריאל בישר לה שברחמה יוולד המשיח, וזו ברכה שהיא בעצם דומה לברכת חנה שבספר שמואל. והיא כתובה במספר שפות. 6. לאחר הביקור נתקדם למרכז הכפר למבנה ששימש כמסגד לפני 1948 אשר מתחתיו זורמים מי מעיין בשם ״מעין מרים״, שעל פי המסורת, מרים נחה שם לפני עלותה לבית דודתה אלישבע. כאן נסיים את הטיול, ונתחיל לחזור לרכבים שהחנינו מבעוד מועד בחניוני הכפר. מה להביא יש להגיע עם כמות מים מספקת בהתאם לתנאי מזג האוויר ובהתאם לשעות השהייה בשטח (מומלץ מינימום 3.5 - ליטר לאדם ממוצע) אוכל בהתאם, כובע שמש, קרם הגנה נעלי הליכה בשטח עם סוליה משוננת ובגד עם שרוולים מופשלים (בעונות החמות). בעונת המעבר, יתכנו ימים קרים/קרירים, מומלץ להביא תוספת לבוש בתיק, כמו כן יש להצטייד בגרביים רזרביות, פנסי כיס, סוללה נטענת לפלאפון, שכמייה (בחורף), שקיות אשפה, שיהיו באופן קבוע בתיק.

פרטים אחרונים ימסרו בקבוצת הוואטסאפ של הטיול