בית המקדש השני הוקם ע"י עזרה ונחמיה בשנת 515 לפסה"נ ונחרב בשנת 70 לספירה באותו יום בשנה לפי התאריך העברי, נחרב גם הבית הראשון דהיינו ט' באב.
המקורות שמספרים לנו על האירועים מחורבן בית שני הם: חז"ל ויוסף בן מתתיהו (שהיה מפקד גזרת הגליל במרד הגדול ונישבה ע"י הרומאים, מאז הפך לסופר החצר של בית הקיסרים אספסינוס ובנו טיטוס)
מכתבי חז"ל, הדוגמה הידועה והמוכרת לנו היא מהתלמוד בבלי מסכת יומא ט', ע"ב. : "מקדש שני, מפני מה חרב – מפני שהייתה בו שנאת חינם", כך אמרו וכך סיכמו חז"ל את מה שאירע בתקופה ככ ארוכה בשתי מילים, שתי מילים שמקפלות בתוכן ארבע שנים של מרד ברומאים, ומלחמות אחים שמתועדים בשני פרקים מספרו של יוסף בן מתתיהו, "מלחמות היהודים" (ספר ה- ו) אודות על מה שאירע לפני ואחרי החורבן.
בפרקים אלו יוספוס מפרט בהרחבה את מהלך האירועים, מרגע הטלת המצור על העיר, הפקעת החומה ב יז' בתמוז וחורבן העיר ע"י טיטוס ב ט' באב, וכן גם על אותה "שנאת חינם", שפשה בקרב ההמונים שקדמה לחורבן הבית, בהם יוספוס מתאר את האווירה שרווחה בקרב העם, במילים "ריב שלושת הפלגים" בספר רבעי פרק ה'. בו הוא מגולל את משמעותה של שנאת חינם, כאשר חלקים בעם נלחמו אלה באלה, בגלל מחלוקות שהביאו לשפיכות דמים של אנשי ההנהגה, ובין היהודים עצמם, מצב שגרם להחלשת חוסנו של העם בפני הרומאים. [דגש].
הסבות שהביאו לקיומו של יום תשעה באב.
ולמה חז"ל סיכמו את הסיבה להתרחשותה של המלחמה ותוצאותיה, בכך שאמרו "שנאת חינם" ? זה כדי שנדע לזכור לדורות הבאים ששנאת חינם, פילוג, פירוד ומחלוקות הן אלו הסיבות שבגללן אירע כל המדון שבגינו, איבדנו את המרכז הרוחני שהתקיים כ 585 שנה, לכך מצטרף בשלבים מאוחרים יותר כישלון מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה, עת איבדנו את זהותה הרשמי של מדינת היהודים, כאשר השלטון הרומי החליף את שמה של הארץ, מפרובינקיה יהודה (יהודה כללה את הגבולות המוכרים לנו היום כולל הגלעד ), ל "סוריה פלסטינה", ואת שמה של ירושלים ל "איליה קפיטולינה", זאת ועוד שבזמן עליית הנצרות ב 313 בזמנו של הקיסר הרומי קונסטנטינוס הגדול, היהודים כבר איבדו את רכושם ואדמותיהם, עקב חוקי המס הכבדים שהוטלו עליהם, והברירה שנותרה היא יציאתם לגלות של כל שארית הפליטה אלו שנותרו מכל המלחמות, מאז בילינו 2000 שנה בקרב העמים, מי ברדיפות מי בעינויים והרג, ומי בסבל ואלו שהתייאשו ונטשו את יהדותם, כך עד לתקומתה של המדינה.
ועכשיו, ועכשיו, האם לא למדנו דבר !!!!
יום זה - תשעה באב, נרשם בכתבי חז"ל, כיום אבל לאומי על חורבן שני בתי המקדש, שנחרבו באותו יום בשנה, תשעה באב הוא לא רק יום של אבל ותענית, אלא יום שאמור להיות עבור כל הפלגים בציבור הישראלי, דתיים וחילוניים כאחד, יום של חשבון נפש, יום שבו נלמד לקח מטעויות דומות, שלא נבוא לידי שנאת חינם, שכבר להן סימנים דומים בימינו אנו, יום שבו עלינו להתאפק מלחרוץ גורלות לפני כל דין, יום שנבין ונסלח, כי כולנו רקמה אנושית אחת, שבה נבקש תשרה עלינו רוח של שלום, אחווה ורעות, ובע"ה נתאחד ונתחזק.
בברכה: ניסים ארגמן – מורה דרך, טבע ומורשת ישראל.
בתמונה. שער טיטוס ברומא עם נתגליף של אוצרות המקדש השדודים. צילום: אורן ארגמן - בן