קצת היסטוריה על מה שקדם לחורבן בית שני. (כל מה שאני כותב כך הוא בעיניי, לא בהכרח נסמך על מקורת)
החשמונאים, היו משפחה של חמישה אחים גיבורים מהכפר מודיעין. יוחנן, שמעון. יהודה, אלעזר והיונתן, השנה 167 לפנהס. הם מרדו בשלטון היוונים והביאו לנצחון סופי בשנת 164 לפנהס עם כיבוש המצודה היונית האחרונה שחלשה על הר הבית ובכלל זה. שחרור וטיהור המקדש עי שמעון בן מתתיהו.
בשלב זה ארבעה אחים נהרגו במלחמה. נותר רק שמעון ובניו. אריסטובלוס/יהודה ומתתיהו. שמעון, אשתו ובניו נרצחו עי חתנו תלמי בן חבוב במצודת דגון שמעל יריחו. יוחנן/הורקנוס נמלט לירושלים, והוא המשיך להנהיג את העם תחת התואר מלך וכוהן גדול. כלומר שני תפקידים הכי בכירים בהנהגה היהודית זה דבר שונה וחריג מהמסורת המקובלת, שבראש ההנהגה היו שני בעחי תפקידים, נביא ומלך - בית ראשון, כהן ומלך - בית שני.
השנה 134 לפנהס. הורקנוס מנהיג את העם כ 30 שנים מ 134 ועד 104 לפנהס. תקופתו נחשבה שקטה וגם הביאה לפיתוח חקלאי נרחב עם פיתוח תשתיות מים כלכלת יהודה מתחילה להאמיר. אחרי מותו עולה לכס המלוכה בנו אלכסנדר ינאי. ינאי נחשב מלך כריזמטי ודיקטטור קשוח. הדברים עולים מהספרות הרומית (י.ב.מ.) והמשנאית.
להלן תיאור הריאליה של אותן שנים ממסכת קידושין סו'.
.... ואמר אביי מנא אמינא לה דתניא מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר וכיבש שם ששים כרכים ובחזרתו היה שמח שמחה גדולה וקרא לכל חכמי ישראל אמר להם אבותינו היו אוכלים מלוחים בזמן שהיו עסוקים בבנין בית המקדש אף אנו נאכל מלוחים זכר לאבותינו והעלו מלוחים על שולחנות של זהב ואכלו והיה שם אחד איש לץ לב רע ובליעל ואלעזר בן פועירה שמו ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך ינאי המלך לבם של פרושים עליך ומה אעשה הקם להם בציץ שבין עיניך הקים להם בציץ שבין עיניו היה שם זקן אחד ויהודה בן גדידיה שמו ויאמר יהודה בן גדידיה לינאי המלך ינאי המלך רב לך כתר מלכות הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן שהיו אומרים אמו נשבית במודיעים ויבוקש הדבר ולא נמצא ויבדלו חכמי ישראל בזעם ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך ינאי המלך הדיוט שבישראל כך הוא דינו ואתה מלך וכהן גדול כך הוא דינך ומה אעשה אם אתה שומע לעצתי רומסם ותורה מה תהא עליה הרי כרוכה ומונחת בקרן זוית כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד אמר רב נחמן בר יצחק מיד נזרקה בו אפיקורסות דהוה ליה למימר תינח תורה שבכתב תורה שבעל פה מאי מיד ותוצץ הרעה על ידי אלעזר בן פועירה ויהרגו כל חכמי ישראל והיה העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר את התורה ליושנה..
כמובן קיצרתי מהמשנה מה שלא נוגע לדיון. בקצרה. מתואר שינאי המלך יצא למלחמה וכבש 60 כרכים בכוחלית שבמדבר. (לא ברור בדיוק היכן זה) ולאחר הנחצחון ערך משתה בו הוזמנו חכמים ועוד עסקנים למיניהם. במהלך המשתה התעורר ויכוח על כך שינאי מחזיק בשני תארים. גם מלך וגם כהן גדול. למעשה הוא מבטל את שיטת הפרדת הרשויות רשות דתית/משפט ופרשנות לבין רשות שלטונית . מפה לשם המסיבה התפוצצה. ומתוך כעס ינאי כפר בדת (זרם)הפרושית וחבר לצדוקית ונמשיך הכעסו ותלה למוות שש מאות חכמים. ורק לאחר מותו של המלך ינאי בשנת 76 לפנהס כששמעון בן שטח עלה להנהגה כנשיא הסנהדרין. הוא השיב את התורה הפרושית מחדש והרוחות איך שהו נרגעו. אבל זה לא היה לזמן ארוך. להנהגה עלתה אשתו של ינאי - שלומציון המלכה.
לתפקיד כהן גדול התמנה בנה הבכור. יוחנן הורקנוס השני.
כעבור 9 שנים בהם שלומציון הנהיגה את הממלכה. היא הלכה לעולמה בשנת 67 לפנה"ס. ומכאןהחלה. דרדרות בייציבות השלטונית של משפחת החשמונאים. עקב כך שלהנהגה עלה במקום אימו הבן הצעיר אריסטובלוס. ויוחנן הורקנוס התנגד.הוא רצה להמשיך את המסורת של שליטה בשני התפקידים גם מלוכה וגם כהונה. המחלוקות בין האחים לא הסתדרו והגיעו עד לכדי חרמות ואלימות,זה פנה לנבטים לעזרה וזה פנה לרומאים לעזרה ומכאן התחיל הבלגן. לא אמשיך עוד במה שקרה אחכ. את זה תוכלו להשלים דרך האינטרנט. מה שכן אוסיף ואומר ששלטון החשמונאים תם עם הרצחו של המלך האחרון מתתיהו אנטיגונוס השני עי ורדוס שתפס את השלטון במקום החשמונאים.
במקביל לשלטונם של החשמונאים היה ויכוח גדול על כך שנטלו את תפקיד הכהונה שלא כדרך המסורת עקב כך שהם לא היו מבית צדוק (שלהם הובטחה. כהונה שמואל א' פרק ב) וזה העלה את חמתם של בני צדוק שפרשו למדבר וייסדו שם את כת מדבר יהודה (איססים) שביקרו אותם חריפות כפי שעולה ממגילת ברי. דמשק . ששם מזכירים את הסיבה לפרישותם מהמקדש "בשל כך שהחכמים נטשו את שלושת המצודות" בכך שפגעו כהונה בקדושה ובטהרה.
ועוד ציטוטים ממגילות אחרות : מגילת פשר חבקוק מתארת כיצד "כוהן הרשע" זנח את חוקי התורה בעבור הון ורדף אחר "מורה הצדק" עד למדבר ביום כיפור שלהם (כלומר החשמונאים שינו את הלוח העברי) ,כמוזכר באיגרת מקצת מעשי התורה (ממ"ת) מבהירה את ההחלטה הרשמית לפרוש מרוב העם בשל מחלוקות סביב טומאה, הלכה ולוח השנה.
למה כתבתי את כל ההתנהלות ההיסטורית הזו ?
כדי שנדע ונלמד מטעויות !!!
מכאן יש להסיק ששינוי במסורת ההנהגה (כמו בימינו. שינוי מסורת השלטונית בייחוד בנושא הפרדת רשויות)
שהרשות השופטת השתלטה על השלטון ועל בית הנבחרים. עשוי הדבר להביא לערעור יציבות הסדר הציבורי עד כדי אובדן שליטה על העם וגבולות הארץ. ומכאן הדרך קצרה לקריעת העם למחנות. מחנות קטנים המסוכסכים זה עם זה. דבר שבהחלט מזמין את האויב לסיים את המלאכה חלילה.
על כן: "סוּרו מֵרָע וַעֲשֵׂו טוֹב, בַּקֵּשׁו שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ"
ובע"ה : בזכות יום כיפור הבא עלינו בשלום: "ופְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת חַיִּים וְשָׁלוֹם..
בברכה: ניסים ארגמן. מורה דרך רבותי ההיסטוריה חוזרת.
קצת היסטוריה על מה שקדם לחורבן בית שני. (כל מה שאני כותב כך הוא בעיניי, לא בהכרח נסמך על מקורת)
החשמונאים, היו משפחה של חמישה אחים גיבורים מהכפר מודיעין. יוחנן, שמעון. יהודה, אלעזר והיונתן, השנה 167 לפנהס. הם מרדו בשלטון היוונים והביאו לנצחון סופי בשנת 164 לפנהס עם כיבוש המצודה היונית האחרונה שחלשה על הר הבית ובכלל זה. שחרור וטיהור המקדש עי שמעון בן מתתיהו.
בשלב זה ארבעה אחים נהרגו במלחמה. נותר רק שמעון ובניו. אריסטובלוס/יהודה ומתתיהו. שמעון, אשתו ובניו נרצחו עי חתנו תלמי בן חבוב במצודת דגון שמעל יריחו. יוחנן/הורקנוס נמלט לירושלים, והוא המשיך להנהיג את העם תחת התואר מלך וכוהן גדול. כלומר שני תפקידים הכי בכירים בהנהגה היהודית זה דבר שונה וחריג מהמסורת המקובלת, שבראש ההנהגה היו שני בעחי תפקידים, נביא ומלך - בית ראשון, כהן ומלך - בית שני.
השנה 134 לפנהס. הורקנוס מנהיג את העם כ 30 שנים מ 134 ועד 104 לפנהס. תקופתו נחשבה שקטה וגם הביאה לפיתוח חקלאי נרחב עם פיתוח תשתיות מים כלכלת יהודה מתחילה להאמיר. אחרי מותו עולה לכס המלוכה בנו אלכסנדר ינאי. ינאי נחשב מלך כריזמטי ודיקטטור קשוח. הדברים עולים מהספרות הרומית (י.ב.מ.) והמשנאית.
להלן תיאור הריאליה של אותן שנים ממסכת קידושין סו'.
.... ואמר אביי מנא אמינא לה דתניא מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר וכיבש שם ששים כרכים ובחזרתו היה שמח שמחה גדולה וקרא לכל חכמי ישראל אמר להם אבותינו היו אוכלים מלוחים בזמן שהיו עסוקים בבנין בית המקדש אף אנו נאכל מלוחים זכר לאבותינו והעלו מלוחים על שולחנות של זהב ואכלו והיה שם אחד איש לץ לב רע ובליעל ואלעזר בן פועירה שמו ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך ינאי המלך לבם של פרושים עליך ומה אעשה הקם להם בציץ שבין עיניך הקים להם בציץ שבין עיניו היה שם זקן אחד ויהודה בן גדידיה שמו ויאמר יהודה בן גדידיה לינאי המלך ינאי המלך רב לך כתר מלכות הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן שהיו אומרים אמו נשבית במודיעים ויבוקש הדבר ולא נמצא ויבדלו חכמי ישראל בזעם ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך ינאי המלך הדיוט שבישראל כך הוא דינו ואתה מלך וכהן גדול כך הוא דינך ומה אעשה אם אתה שומע לעצתי רומסם ותורה מה תהא עליה הרי כרוכה ומונחת בקרן זוית כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד אמר רב נחמן בר יצחק מיד נזרקה בו אפיקורסות דהוה ליה למימר תינח תורה שבכתב תורה שבעל פה מאי מיד ותוצץ הרעה על ידי אלעזר בן פועירה ויהרגו כל חכמי ישראל והיה העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר את התורה ליושנה..
כמובן קיצרתי מהמשנה מה שלא נוגע לדיון. בקצרה. מתואר שינאי המלך יצא למלחמה וכבש 60 כרכים בכוחלית שבמדבר. (לא ברור בדיוק היכן זה) ולאחר הנחצחון ערך משתה בו הוזמנו חכמים ועוד עסקנים למיניהם. במהלך המשתה התעורר ויכוח על כך שינאי מחזיק בשני תארים. גם מלך וגם כהן גדול. למעשה הוא מבטל את שיטת הפרדת הרשויות רשות דתית/משפט ופרשנות לבין רשות שלטונית . מפה לשם המסיבה התפוצצה. ומתוך כעס ינאי כפר בדת (זרם)הפרושית וחבר לצדוקית ונמשיך הכעסו ותלה למוות שש מאות חכמים. ורק לאחר מותו של המלך ינאי בשנת 76 לפנהס כששמעון בן שטח עלה להנהגה כנשיא הסנהדרין. הוא השיב את התורה הפרושית מחדש והרוחות איך שהו נרגעו. אבל זה לא היה לזמן ארוך. להנהגה עלתה אשתו של ינאי - שלומציון המלכה.
לתפקיד כהן גדול התמנה בנה הבכור. יוחנן הורקנוס השני.
כעבור 9 שנים בהם שלומציון הנהיגה את הממלכה. היא הלכה לעולמה בשנת 67 לפנה"ס. ומכאןהחלה. דרדרות בייציבות השלטונית של משפחת החשמונאים. עקב כך שלהנהגה עלה במקום אימו הבן הצעיר אריסטובלוס. ויוחנן הורקנוס התנגד.הוא רצה להמשיך את המסורת של שליטה בשני התפקידים גם מלוכה וגם כהונה. המחלוקות בין האחים לא הסתדרו והגיעו עד לכדי חרמות ואלימות,זה פנה לנבטים לעזרה וזה פנה לרומאים לעזרה ומכאן התחיל הבלגן. לא אמשיך עוד במה שקרה אחכ. את זה תוכלו להשלים דרך האינטרנט. מה שכן אוסיף ואומר ששלטון החשמונאים תם עם הרצחו של המלך האחרון מתתיהו אנטיגונוס השני עי ורדוס שתפס את השלטון במקום החשמונאים.
במקביל לשלטונם של החשמונאים היה ויכוח גדול על כך שנטלו את תפקיד הכהונה שלא כדרך המסורת עקב כך שהם לא היו מבית צדוק (שלהם הובטחה. כהונה שמואל א' פרק ב) וזה העלה את חמתם של בני צדוק שפרשו למדבר וייסדו שם את כת מדבר יהודה (איססים) שביקרו אותם חריפות כפי שעולה ממגילת ברי. דמשק . ששם מזכירים את הסיבה לפרישותם מהמקדש "בשל כך שהחכמים נטשו את שלושת המצודות" בכך שפגעו כהונה בקדושה ובטהרה.
ועוד ציטוטים ממגילות אחרות : מגילת פשר חבקוק מתארת כיצד "כוהן הרשע" זנח את חוקי התורה בעבור הון ורדף אחר "מורה הצדק" עד למדבר ביום כיפור שלהם (כלומר החשמונאים שינו את הלוח העברי) ,כמוזכר באיגרת מקצת מעשי התורה (ממ"ת) מבהירה את ההחלטה הרשמית לפרוש מרוב העם בשל מחלוקות סביב טומאה, הלכה ולוח השנה.
למה כתבתי את כל ההתנהלות ההיסטורית הזו ?
כדי שנדע ונלמד מטעויות !!!
מכאן יש להסיק ששינוי במסורת ההנהגה (כמו בימינו. שינוי מסורת השלטונית בייחוד בנושא הפרדת רשויות)
שהרשות השופטת השתלטה על השלטון ועל בית הנבחרים. עשוי הדבר להביא לערעור יציבות הסדר הציבורי עד כדי אובדן שליטה על העם וגבולות הארץ. ומכאן הדרך קצרה לקריעת העם למחנות. מחנות קטנים המסוכסכים זה עם זה. דבר שבהחלט מזמין את האויב לסיים את המלאכה חלילה.
על כן: "סוּרו מֵרָע וַעֲשֵׂו טוֹב, בַּקֵּשׁו שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ"
ובע"ה : בזכות יום כיפור הבא עלינו בשלום: "ופְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת חַיִּים וְשָׁלוֹם..
בברכה: ניסים ארגמן. מורה דרך