זהו אחד האתרים המרהיבים, היפים והמרתקים במדבר ירדן. או מה שנקרא פספרות היונית (קלמון = קנים, בעבר גדלו שם קני סוף/קני סוכר).
מאחר ואני מכיר את האתר מזה עשרות שנים. קראתי. ביקרתי ושמעתי אודותיו. לכן אשמח להביא לפניכם כמה פרטים אודות הכפר עין חג'לה . כך באפן חופשי ושוטף מבלי להביא מקורות.
אם כי לפני כן, אביא הקדמה קצרה בכמה מילים על המקום כדי למקם אותכם על מה מדובר.
כאמור מדובר בכפר נטוש עם כמה מבנים בנויים מלבני חימר. הכפר שוכן בתוך חורשה ציורית של עצי דקל (תמרים). כשהוא בולט תוך נסיעה לאלו שנוסעים על כביש 90 בין צומת בית הערבה לגשר אלנבי.
אני מאמין שיש המון נהגים ונהגות שנוסעים על הכביש מידי יום אך אינם מודעים להיסטוריה של המקום. והכי מסקרן, מדוע הכפר נראה הרוס, מוזנח ונטוש.
שם הכפר בערבית "עין חג'לה" (עין חגלה) שהוא למעשה משמר את שם העיר המקראית "בית חגלה", המוזכרת בספר יהושוע פרק טו', המדבר על גבולות הנחלות בין יהודה לנחלת בנימין.
וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה...(ההנחה שמיקומה של בית הערבה המקראית היתה מדרום לבית חגלה). זו הסיבה שכשהקימו את קיבוץ בית הערבה (הקדום) ב 1939, דאגו למקם אותו מדרום לבית חגלה כמוזכר שם. אלא שהמבנים הנטושים המוזכרים לעיל. כלל אינם קשורים לתקופת בית חגלה המקראית.
באתר ניתן להבחין בשתי תקופות בניה. אחת זו שבתוך חורשת הדקלים. שהיא מהתקופה האחרונה, מהתקופה העות'מאנית כאשר הכנסיה הרוסית רכשה את הקרקע באזור עין חג'לה. והושיבה שם נזירים רוסיים שבנו תאי מבדד (מבנים קטנים) מלבני חימר. כאשר היו צריכים לדאוג למחייתם ממים ותמרים (דרוש מקור) .
אלא שהפרוייקט לא צלח. הנזירים לא הסתגלו לחום הקיצוני בקיץ, ולכן נטשו את המקום. אחריהם הגיעו נזירים יווניים ממנזר גריסימוס והתיישבו שם עד למלחמת ששת הימים. כאשר לאחר מיכן פונו בעקבות מלחמת ההתשה שהתחוללה מיד לאחר המלחמה והצבא נאלץ לפנות אותם בשל ניצול המנזרים לצורכי טרור. (ראו פוסט מתאריך....).
בפברואר 2014 הגיעו למקום קבוצות של צעירים פלסטינים במחאה לישב את המקום מחדש שלפי טענתם האוכלוסיה הערבית שהיתה גרה שם לפני 1967 פונתה עי הצבא ומאז לא שבה, זאת למרות שאין איזכור שהמקום שמש כפר ערבי מיושב לפני 67 אלא כמוזכר... (אם יש מקורות בנושא... אשמח לשמוע).
עתה נעבור לקבוצת המבנים שנמצאים ממזרח לחורשת הדקלים, ניכר שמבנים אלו הרבה יותר קדומים כאשר הם מאופיינים בבניה מלבני חימר בסגנון שונה מהמבנים שבתוך החורשה. אצביע רק על דבר אחד בולט שהוא שונה מקבוצת המבנים הללו. וזה צורת הגגות המחודדים שבמבנים שבתוך החורשה, אם כי כמעט ולא נותר גג שלם עמ' לקבוע אם הגגות היו מחופים ברעפים. או מרוחים בשכבת בוץ על מצע ענפי כפות תמרים. לעומת גגות שטוחים במבנים שממזרח לחורשה שהם מבנים יותר גדולים עם חלוקה למס' חדרים.
אחד הדברים המעניינים בקבוצת מבנים אלו שכנראה היה כפר בשלהי התקופה הממלוכית, היא מערכת הולכת מים שבנויה בשיטה קדומה וידועה, שנקראת פוגרה (פוע'רה). שזו נקבה החצובה במעבה האדמה עד למקור המים התחתי. משם מושכים את המים בשיפוע מתון וכמעט מפולס עד למוצאו מתחתית המדרון. כאשר במרחקים שווים פתחו פתחי אוויר עמ' להכניס אוויר לחלל הנקרה כדי שהמים יזרמו חלק.
ומאידך ישמשו לצורך טיפול ותחזוקה של הנקרה. במירד הנקרה מבנה שבו הייתה בריכת איגום שממנה שאבו את המים לשטחים החקלאיים. (אם כי ניקרים בה סימנים ליציקת מדטח בטון כאשר עושה רושם שהניחו עליו משאבה עם מנוע דיזל, (סביר שהשינוי נעשה בתקופה העותמאנית או הבריטית). דבר נוסף שמאפיין בין שני הישובים. הם עצי צפצפת הפרת שצומחים בסמוך למבנים.
לציין שחלק מהאזור מוכרז כשמורת טבע מוגנת, (במקום ישנם סימונים). הכרזה הגיונית עמ' למנוע פלישות למבנים וגם להגן על יצי הדקלים שהם מזן מיוחד בעלי גזע דק וגבוה וצמרת המאופיינת ברעמה עגולה.
מהאתרים הללו ניתן להגיע על שביל עפר 4×4 למערת הנזיר גריסימוס.
למעוניינים להצטרף לסיורים באזור. מוזמנים להרשם 0523714042 ניסים (כרגע אין תאריכים, יפורסמו בעתיד).
הסיורים מיועדים לבעלי רכבים קרוסאובר ומעלה.
בברכה: ניסים ארגמן - מורה דרך מוסמך, בוגר M.A לימודי א"י .