מקור השם "קאסר אל־יהוד"
הרבה נהגים שנוסעים על כביש 90 בקטע שעוקף את העיר יריחו נתקלים בשלט התיירותי שעליו מופיע השם המוזר והמסקרן "קאסר אליהוד".
לנהגים הערבים, זה דבר שבשיגרה, היות והם לא רואים "פרדוכס" בשם במרחב הגיאוגרפי. כלומר תופעות מעין אלו, לא חדש להם [הרחבה במאמר המלא על שמות גיאוגרפים ערביים במרחב].
אולם לנוסע היהודי, השלט "קאצר אליהוד", מצית לו את הדימיון היהודי, כיצד במרחב גאוגרפי ערבי, יש "ניצוץ" של אזכור שם יהוד, ומכאן ההשאלות והמחשבות צצות רצות.
א. מה משמעות השם קאצר אליהוד ?
קודם עוצרים ליד השלט וחושבים, יש כאן ניואנסים שצריך להבין ? אם הקורא לא יודע ערבית כלל ולא מבין מה משמעות המילה קאצר, אזי הוא נשאר נבוך וממשיך את נסיעתו.
אם הקורא מבין ערבית ואולי גם קורא ערבית, אזי הוא כבר מתקדם בפתרון החידה.
אם הקורא הוא ברמה בסיסית בערבית, אזי אינו מבדיל בין הכיתוב "ק'אצר" - قصر = ארמון/מצודה לבין "קצר"- كصر = שבירה/חציה.
ואם הקורא יודע לחבר היסטורית בין המקום הגיאוגרפי שבו הוא עומד, לאירועים ההיסטוריים שקרו כאן בתקופת יהושע בנון [יהושע ג,טו] , אזי מבין מהכיתוב קצר -كصر [שבירה/חציה] שמדובר באתר היסטורי בו התרחשה חציית בני ישראל בעוברם מהגדה המזרחית למערבית ואחכ בהמשך כיבוש יריחו ופנים הארץ. ראה [יהושע ג'ט. וכן מקור קופטי בערבית "אנציקלופדיית תולדות הקופטים במצרים - نهر الأردن – الأقباط فى المغطس"],
ב. עתה לאחר שהחידה נפתרה, נותרה עוד חידה שאינה מתיישבת הגיונית עם שם המנזר הנוצרי יוחנן המטביל שבאתר הטבילה בכינויו "קאצר אליהוד - قصر اليهود.[ארמון/מצודת היהודים]
מעט הקדמה, בראשית פתיחת האתר עי צהל בשנות ה 80 ואף עוד לפני כן בתחילת המאה הקודמת בזמן שלטון הטורקים ולאחר מיכן המנדט הבריטי. השם הזה העלה שאלות ותהיות בפי יהודים שביקרו במקום, מה לאתר ערבי/נוצרי לשם "יהוד" [יהודים], דהיינו מהי הסיבה שבגינה האתר נקרא קאצר אליהוד.[מצודת היהודים] עוד אז מאותן שנים, לציין שאין לנו עדויות מפי יהודים אודות מקור השם מאותה תקופה.
אולם במקורות של הסקר לחקר א"י P.E.F ,Survey of Western Palestine, בתיאור בקעת יריחו, מופיע האתר בשם Kusr el Yehud – “Jew's Castle”. הסוקרים מזהים אותו עם מנזר חרב באזור אתר הטבילה [כנראה מנזר יוחנן המטביל היווני]. כלומר, לכל המאוחר במחצית השנייה של המאה ה־19 כבר היה השם „קצר/קאסר אל־יהוד” שם גאוגרפי מקובל, ולא שם שנוצר בידי שלטון כל שהוא, או גורמי תיירות בני זמננו.
מסקנה.
השם קאצר אליהוד [מצודת היהודים] שמיוחס למבנה המנזר יוחנן המטביל שבאתר הטבילה, במקורו טעות בהבנה של הערבים בני המקום, שרובם מוסלמים ולרוב בדווים רועי צאן. שבתודעה הגיאוגרפית שלהם כבר קיימים, לא מעט מנזרים [דיר] שנקראים קאצר, כלומר מצודה, לדוגמה, על דרך הצליינים הקדומה המובילה מירושלים לאתר הטבילה (שנקראת גם דרך הכהנים), ישנם כמה מנזרים: הראשון מכיוון ירושלים, דיר פטרוס שמכונה בפי הערבים קאצר עלי, ומנזר גבריאל שמכונה קאצר רוואבי. וכאשר מגיעים לאזור הירדן ששם השתמר השם בערבית קצר אליהוד كصر اليهود [חציית היהודים] שבמסורת הקופטית. הערבים המקומיים [בדכ הבדוויים] עושים הקש (הומופוני), ומניחים שהשם מתייחס למבנה המנזר יוחנן המטביל שעומד שם מהתקופה הביזנטית ומייחסים לו את השם "קאצר אליהוד" [מבצר היהודים] כי כך מתבקש באופן ססטמטי כפי שהם הכירו עד כה, מבלי שהיו מודעים לטעות שהשם המקורי מתייחס לחצייה كصر ולא למצודה - قصر שבאופן "הומו פוני" בערבית נשמע כמעט אותו דבר. [ראה כתבה בנושא בעיתון הנוצרי קופטי ]
מתי זה קרה ? מניח עוד בתקפה הביזנטית. וזאת מהציטוט שנמצא בספרה של פרופ' לאה די סגני שהוא תרגום של הספר ההגיוגרפי של קרילוס מסקיתופוליס. שבו "מנזר קלמון המכונה "קנים" מקבל כינוי קסטרון (מבצר) כמו המבנה המרכזי של מנזר גריסימוס". משתמע מכך שבתקופה הביזנטית מנזרי המדבר נבנו בצורה מאסיבית כך שבין היתר שמשו גם כמצודות דרכים ומקום מקלט לעת צרה.
ולכן אני סובר שמכאן בא הכינוי למנזרים הללו השם – קאצר = מבצר. כך שכל מנזר קיבל כינוי נוסף לשמו הרשמי, לדוגמה מנזר פטרוס ששרידיו עודם לצד הדרך הקדומה העולה לירושלים (דרך הכהנים) סמוך למבנה מפקדת משטרת איו"ש. מכונה קאצר עלי, דהיינו המבצר הגבוה [טופוגרפית], ניתן להבין זאת גם מדבריה של המלכה אודוקיא. בתיאור הנוף הנשקף מקאצר עלי [מנזר פטרוס] לעבר מנזר אותימיוס שבמישור אדומים.
למאמר המלא. ניתן לעיין כשזה יהיה מוכן.
אהבתם.
אם יש שאלות, מוזמנים לשאול ולהעיר.
בברכה: ניסים ארגמן – מורה דרך לטבע ולתרבות
פחות