סקירה
העדה השומרונית חיה בבידוד על הר גריזים שבשומרון מאז ימי המקרא, הר גריזים הוא האתר הכי קדוש לאנשי העדה, יותר מירושלים שכן עקדת יצחק התרחשה על ההר הזה ולא בהר המוריה כפי שאנו בני העם היהודי מאמינים,
לפי אמונת השומרונים, על ההר הזה שכן לראשונה המשכן מאז כניסת בני ישראל לארץ, הם מאמינים שהם צאצאי בני שבט לוי, שבט יוסף, אפרים ומנשה, הם חיו והתקיימו במקום עוד מהתפלגותה של הממלכה המאוחדת, אחרי מלכותו של שלמה המלך.
ארץ אפרים ומנשה(השומרון) היא ארץ נחלתם, מנהיג העדה מכונה בתואר הכהן הגדול שהוא האיש הכי מבוגר משבט לוי (השומרוני), הדבר מצביע ורומז על שושלתיות הכהונה מבני לוי בן יעקב שממנה יצאו גם משה רבנו ואחיו אהרון הכהן בדומה למורשת הכהונה הישראלית/יהודית.
כיום העדה מונה כ 800 נפש מחציתם גרים בהר גריזים בעלי תעודות זהות פליסטיניות/ירדניות/ישראליות, ומחצית השנייה גרה וחיה בחולון כישראלים לכל דבר מאז קום המדינה. אנשי העדה בסיוע משרד התרבות הפלסטיני הקימו מוזיאון ומרכז מורשת להנצחת התרבות השומרונית על ההר.
בני העדה מתפרנסים ממקצועות שונים ביניהם המקצועות החופשיים, פקידים ברש"פ מיעוטם גרים בעיר שכם עוד מתקופת ימי הביניים, בענף המסחר ואף מפעל לטחינה מעולה שמיוצרת בטכנולוגיה חדשנית "טחינת הר ברכה" .
לשומרונים פרשנות שונה לקיום המצוות שכתובות בתורה וביניהן חג הסוכות, לכן הסוכה השומרונית בנויה בצורה שונה מזו שלנו.
הסוכה להפתעת כל, אינה תחת כיפת השמים כמו בהלכה היהודית, אלא בסלון או בחדר כלשהו בבית. הסיבה מקורה בהיסטוריה של בני העדה מהמאה ה-16, שהתבטאה ביחס מצד השכנים הנכרים שנהגו לזרוק פגרים לתוך הסוכה וכך לטמא אותה או, במקרים גרועים יותר הציתו את הסוכה דבר שפגע בתחושת הביטחון. ולכן הפתרון המתבקש היה להעביר את הסוכה אל תוך הבית, שינוי שמאפשר לקיים את המצווה ככתבה לפי פרשנותה החדשה " "וישבתם בסוכה שבעת ימים" ושמחתם לפני ה'....
עיקרי האמונה השומרונית:
אלוקים אחד, נביא אחד, ספר אחד, מקום קדוש אחד ואמונה ביום נקם בבוא - אחרית הימים. יש להם שבעה חגי מקרא אין פורים או חנוכה, בוודאי לא ט' באב. (ביהדות 13 עיקרים).
השומרונים חוגגים שבעה חגים, חג ראשון - קורבן הפסח, אם רוצים לראות איך בני ישראל כיצד נראו כשיצאו ממצרים, תבואו לראותם, כולם לבושים לבן, מקלות בידיהם, חגורים במתניהם, המחזה ממחיש את הרגעים שבני ישראל יצאו ממצרים ברכם במדבר אל ארץ ישראל.
מטיילים רבים יהודים ונוצרים אוונגליסטים מכל העולם באים כל שנה לראות את זבח הפסח, זהו מחזה שממחיש את הפולחן ההיסטורי כפי שנעשה עת בני ישראל יצאו ממצרים, כאילו הזמן עמד מלכת, מי שבא פעם אחת רוצה לראות זאת שוב.
החג השישי – סוכות. הסוכה היפה בתולדות ישראל היא אצל כהן יפת בן אשר. היא בתוך הבית. (אני מצולם יחד אתו בסוכה )הרבה יהודים באים לראות את הסוכה השומרונית אצל יפת בן אשר בסלון ביתו,
האמת ! מרשים, מיוחד ומפתיע לראות פרשנות אחרת לסוכה אותה אנו נוהגים לבנות מחוץ לבית כזכר לבני ישראל במדבר.
ארבעת המינים – מסודרים וערוכים מעלה למטה בסדר מופתי, לפי מין, גודל, צורה וצבע על מצע כפות תמרים כשהם תלויים בתקרה, ובזה מסתכמת כל מלאכת הסוכה. אם כי יש להודות כי תהליך בניית המצע וההשקעה הכספית היא לא מבוטלת.
בנוסף בהר גריזים ארכיאולוגיה של ההתיישבויות הקדומות מהתקופה הכנענית ועד העותמאנית, ארכיאולוגיה מרשימה עם סיפורים מרתקים על המקום בתוספת התצפית המרהיבה הצופה מגובה רב (850 מ') 360 מעלות ובייחוד על בקעת המכמתת קבר יוסף, כנסיית באר יעקב, העיר שכם ורכסי ההרים שמסביב, הר עיבל, אלון מורה (הר כביר) הר איתמר, ורכס הרי תרצה.
בראות יפה ניתן לראות את שפלת החוף.