הי חברים, חג אורים שמח.
כעניין שבשגרה אני כותב כמה מילים לכבוד החגים הקרבים והיום תורו של חג החנוכה.
האמת לא ספרתי כמה מילים כתבתי, אבל יש הרבה מה לספר על חנוכה, השתדלתי לסכם בדרך קצת שונה כדי לקצר ולתמצת כמה שאפשר את סיפורם של החשמונאים/מכבים וחג החנוכה.
ארוך אבל שווה לקרוא !
"על הניסים ועל הנפלאות שעשיתה לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה"...
כן חברים כל יום יש לנו ניסים, אלא שהפעם ניסים, (עבדכם הנאמן) נולד בנר ג' של חנוכה ה........ אני מציין זאת כעניין של מנהג קריאת שמות ילדים שנולדו במהלך חג החנוכה בעשורים ובדורות האחרונים, בד"כ נקראו בשמות, ניסים, חנוכה, ישועה, או בשמות המכבים: מתתיהו, יוחנן, יהודה, אלעזר, שמעון ויונתן, ואילו אצל הבנות, יהודית, שלומית, מרים ועוד...
כמובן שעם השנים שידרגו את הצליל של השמות ומשמעותם , אם השמות הקדומים סימלו ניסים וישועות ושמות מכבים עכשיו הז'אנר הו בשמות של אור "חג אורים" (אגב זהו שמו הקדום של חג החנוכה שמוזכר אצל יוסף בן מתתיהו),
כגון: אור, אורי, ליאור, מאור, נריה, וכן אצל הבנות: אורית, אורלי, אורה ועוד....
אבל ניסים וחנוכה אין לטעות אלו שמות שיש להם כמעט קשר ישיר לאלו שנולדו במהלך שמונת ימי החנוכה (פרט אם נקראו בשמותיהם של אבות המשפחה).
מאחר ולשמות יש משמעות סמלית לאיזה שהוא מוטיב בסיפורו של החג, הרי שנוכל לספר את משמעותו של כל שם וכך נקבל כמעט תמונה כללית לסיפור החשמונאים וחג החנוכה .
נתחיל עם השם ניסים = על שום הניסים והנפלאות שנעשו לאבותינו של ניצחון מעטים מול חילות רבים של הצבא היווני במרד שהחל בשנת 167 לפני הספירה, "על הניסים" תפילה שנאמרת בתפילת 18 שאותה צריך לומר במהלך כל שמונת ימי החנוכה וכן בשעת הדלקת נרות חנוכה, ועוד ניסים אחרים שמוזכרים בספרי מכבים ובספרות חז"ל שאחד מהם הוא נס חנוכה, על שום אותו פך שמן קטן, שנעשה נס והספיק ל 8 ימים, (8 ימים זהו זמן שהיה צריך להספיק כדי להכין שמן טהור לאספקה סדירה להדלקת המנורה כפי שהיה קבוע כל ערב במקדש) ולכן חוגגים את חג החנוכה במשך שמונה ימים. חנוכה הוא החג הכי ארוך מכלל חגי ישראל למרות שמקורו הוא לא ציווי מהתורה, אלא בתקנת חכמים.
חנוכה = השם חנוכה הוא שמו של החג שהשתרש כיום אם כי עולה ממקורות קדומים קרי, יוסף בן מתתיהו שחי כ 180 שנה לאחר המאורעות מזכיר בספרו "קדמוניות היהודים" את החג שכוננו החשמונאים והוא "חג האורים" ורק מאוחר יותר התקבע שמו לחג החנוכה וכך מופיע בספרי חז"ל, היות והשם מסמל חנוכה בכמה מובנים.
הראשון: חנו - כה', הווה אומר שהמכבים לאחר ששחררו את המקדש ב 164 לפני הספירה מידי היוונים, חנו = פסקו מללחום ב כה' (25) לחודש כסלו וכך יצא חנו כה (חנוכה).
השני: חנוכה על שום חנוכת בית המקדש מחדש כפי שנוהגים לעשות בכל פעם שחונכים בית או מבנה חדש ועל אחת כמה בית המקדש כפי שנעשה לראשונה ע"י שלמה המלך שחנך את בית המקדש הראשון ועזרה ונחמיה את בית המקדש השני.
יהודה = יהודה המכבי, האמת שספר מכבים העברי אבד ומה שנותר הוא העתק ביוונית, ובתרגומו שוב לעברית נמצא שיהודה כונה בשם "מקבי" באות ק', שתרגומו לעברית מתקבל יהודה הפטיש/מקבת, היות ויהודה נחשב לאיש חזק בעל יכולות פיזיות ומנהיג כריזמתי למוד ניסיון בקרב.
מכבים - זו צורה חדשה שהתגבשה בתקופה המאוחרת ע"י חוקרים יהודים מאירופה שפירשו את היכולות של חוזק וחוסן גבורתו של יהודה בעזרתו של הקב"ה ולכן החלו לכתוב מכב"י במקום מקבי שזה ראשי תיבות השם "מי כמוך באלים ה'" מושג שמתחבר לתפיסת עולמם של החכמים שהגבורות והישועות שנעשו בימי החשמונאים היו בס"ד, ולכן לפני קום המדינה עם צמיחת הציונות היה צורך לאמץ מיתוסים מהעבר היהודי ואחד מהם זה שם שמיצג חוסן וגבורה כדוגמה טובה ומתאימה לחנך דור חדש על ערכים כדוגמת המכבים, ועל כן נקראה לראשונה אגודת הספורט היהודית הראשונה שנוסדה בקוסטנטינופול בשנת 1895 בשם "מכבי", וזה לפי חזונו של מקס נורדאו, הוגה רעיון "יהדות השרירים". ובעקבותיה נפתחו עוד אגודות ספורט אחרות באירופה ונקראו בשמות דומים דוגמת "הכוח", "בר כוכבא", "הגיבור" וכדומה...
משפחת מתתיהו בן יוחנן החשמונאי.
חשמונאי לפי הצעת אחד החוקרים מקורו בשם הכפר חשמון שבאזור נגב יהודה בו התיישבו לראשונה משפחת הכהונה יהויריב שעליה נמנו משפחת מתתיהו לפני שעברו למודיעין.
מתתיהו = הוא מתתיהו בן יוחנן שהיה כהן גדול ממשפחת יהויריב שבמשמרת ה 24 והוא זה שהתחיל את המרד החשמונאי בשנת 167 לפני הספירה עת היוונים ציוו את כל יושבי הממלכה הסלווקית שארץ ישראל וסוריה נכללו בה לנהוג לפי פולחן זאוס ולנטוש כל אחד את מנהגו הקדום, מאחר ומתתיהו היה כהן גדול מנהיג ובעל משפחה מכובדת ומוכרת באזור מודיעין, כיום כפר מידיה (נמצא בשטחי הרש"פ סמוך לנעלין/נילי) קיבל הוראה משליח המלך אנטיוכוס הריבעי לנהוג כאמור ולהקריב קורבן חזיר לזאוס, יוחנן בתגובת זעם הקריב את החזיר ואת השליח על המוקד וקרא למרד.
למתתיהו היו חמישה בנים ובת – ואלו שמותיהם: יחונן, אלעזר, יהודה, יונתן, שמעון ויהודית, וכולם היו גיבורים ועשו חייל בחייהם ובמותם ציוו את החיים באמונה וגאווה לעוד שנים רבות ובשל כך זכרם מונצח עד היום.
יוחנן - נקרא כך על שם הסבא , יוחנן מת כנראה בראשית המרד.
אלעזר – מת בקרב בית זכריה כאשר נרמס ע"י פיל מלחמה שאותו דקר בחרבו בבטנו והוא זה בעל הקריאה הידועה והמוכרת "מי לה' אלי".
יהודה – גיבור חייל הנהיג את היהודים ואת המרד אחרי מות אביו (מת ב 166 לפנה"ס) יצא למלחמה מול היוונים ב שמונה מערכות ובשמינית בקרב שנקרא "קרב אלעשה" (הר בעל חצור של היום בשיבוש). בשנת 161 לפנה"ס שהיה זה קרב עקוב מדם שבו נלחמו מעטים מול רבים, יהודה ואנשיו נמחצו בין שני כוחות יוונים שסגרו עליהם ויהודה נהרג בקרב הזה.
יהונתן – יהונתן תופס את ההנהגה אחרי יהודה שנקבר לאחר כבוד בקברי החשמונאים/מכבים במודיעין, יהונתן נלכד ונהרג בתחבולה שזמם נגדו מצביא יווני בשם טריפון, יהונתן הוזמן למפגש דיפלומטי עם טריפון בעיר עכו (עכו נקראה באותן שנים פתלומיאוס), כאשר יונתן ואנשיו נכנסו לתומם לעכו, צרו עליהם כוחותיו של טריפון אסרו את יונתן ואחר כך הרגו אותו בעינויים, יונתן מת ב 143 לפנה"ס.
שמעון – תופס את ההנהגה אחרי יונתן וממשיך את מערכות הכיבושים בשפלה שאותם התחיל יונתן ובראשם יפו והנמל שלה שהיה עורק תחבורתי ימי, בייחוד שליטה על נמל משמעותה ריבונות, שמעון אף הוא נרצח בתחבולה על ידי חתנו תלמי בן חבובו בשנת 143 לפנה"ס, כאשר הורעל במשתה שאליו הוזמן במצודת דוק שמעל יריחו, שמעון היה האחרון מבני יוחנן בן מתתיהו, שמעון ואחיו עשו רבות לביסוס המדינה היהודית העצמאית, תוך שהם נלחמים בממלכה הסלווקית ובתושבי יהודה שאינם יהודים, אחריו בנו יוחנן/הורקנוס, תופס את השלטון וממשיך את השושלת החשמונאית עד האחרון שבהם שהיה מתתיהו/אנטיגונוס שהוצא להורג בידי הורדוס בשנת 37 לפנה"ס.
שלומית = זה אחד השמות של שלומציון המלכה אשתו של המלך ינאי נכדו של שמעון ונינו של יחונן בן מתתיהו.
מרים- על שם מרים החשמונאית נכדתו של הורקנוס השני שהייתה אשתו העשירית של המלך הורדוס, על שמה נקרא מגדל (מצודה) "מגדל מרים" שהיה בין שלושת המגדלים שנבנו ע"י הורדוס סמוך לשער יפו של היום, שרידיו של מגדל זה כמעט ולא קיימים כיום.
ונסיים עם יהודית – יהודית ע"פ המסורת הייתה בתו של מתתיהו בן יוחנן ואחותם של חמשת האחים לבית חשמונאי, והמסופר על יהודית שאף היא דמות של גיבורה אבל גיבורה פמיניסטית שנלחמה על כבודה וכבודן של כלל בנות ישראל, והמעשה שעשתה מבוסס על סיפור עתיק שעליו נכתב ספר בשם "ספר יהודית" (נשתמר בספרות הנוצרית, אם כי יש ויכוח במחקר על תוכנו של הספר) שהעלילה שבו, שהיא שיהודית הרגה קצין בכיר בצבא היווני, והמסורת היהודית המקובלת מספרת שבאותה תקופה כל נערה מבנות העמים הנתינים למרותם של היוונים, ביום כלולותיה עליה לשכב קודם עם "ההגמון", וההגמון הזה היה שמו "הולופרנס", וכאשר יהודית הגיעה אליו בערב כלולותיה היא פיתתה אותו לאכול גבינה, וכאשר חש יובש בפה ביקש לשתות, כמובן שהכול היה מזימה מתוכננת מראש וללא דיחוי הגישה לו יין להרטיב את גרונו וכך העבירה את הערב אתו באכילת גבינה ושתיית יין עד שהשתכר ונרדם, כך שהייתה חופשיה לבצע את זממה ללא הפרעה ומיד היא שלפה את חרבו מתוך החגור וכרתה את ראשו כמעשה יעל את סיסרא.
יהודית הפכה לגיבורה פמיניסטית בכך שלא אפשרה שיחללו את גופה, כבודה ואת כבוד עמה ומשפחתה, יהודית הפכה להיות דמות נערצת גם בנצרות ולכן סיפורה אומץ ע"י הכנסייה כפי שמוזכר לעיל.
לזכר המעשה הזה, במקורותינו הקדומים מימי הביניים מוזכר "חגה של יהודית" - או "עיד אל בנאת" כפי שנזכר בקהילות יהודיות במדינות האסלאם, שהחג נחוג בראש חודש טבת שיוצא בנר שביעי או בנר שמיני של חנוכה ונחוג בקרב הנשים כחג פמיניסטי שמטרתו העצמה נשית, על שום גבורתה של אישה שנלחמה על כבודה שלא יחולל, ולזכר המאורע היו נוהגים לאכול מאכלי חלב וגבינה, מנהג זה פסק ברבות הימים אך מה שנותר ממנו זה הלביבות שאותן היו ממלאים בגבינה וכיום הלביבה עברה שדרוג והפכה לסופגנייה ממולאת בכל טוב.
אז כשאתם נוגסים בלביבה/סופגנייה, לא לשכוח את יהודית הגיבורה שלנו.
מאחל לכל בית ישראל חג אורים שמח ישועות ונחמות.
ליתר סיפורי מכבים ומנהגי חנוכה הצטרפו אלי לטיול שיצא בשבת הקרובה 16.12.17 בפארק קנדה, פרטים בדף הפייסבוק "טיולים עם ניסים ארגמן" או טל' 0523714042